<h1>ארחות חיים הלכ' שבועות ונדרים סימן א'</h1>
<h2>דף ט.</h2>
שבועת פקדון (כגון) [כיצד כל] שיש בידו ממון חבירו בין פקדון בין במלוה או גזלו או עשקו או מצא לו אבדה ולא החזירה וכיוצא בו ותבעו ממנו וכפר בו (עובד) [עובר] בלאו ואין לוקין על לאו זה (אבל) [ואם נשבע לו על שקר על ממון שכפר בו ה"ז עובר בלאו אחר ועל זה נאמר ולא תשקרו איש בעמיתו זו אזהרה לנשבע על כפירת ממון ומה הוא חייב על שבועת הפקדון ששקר] משלם קרן וחומש ומביא קרבן בין במזיד בין בשוגג והוא שידע בו [בשעת שבועה] אבל אם שגג ושכח וכפר ונשבע הרי זה פטור מכלום וכן אם (לו) [לא] ידע שאסור לישבע לשקר על כפירת ממון.
